החלטה בתיק חע"ק 50745-02-11

1.         בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר התייצבות מטעם הנאשמת בדיון שהתקיים בתאריך 6.9.12.

בגזר הדין נגזר על הנאשמת קנס בסך 600 ש"ח - הוא הקנס המנהלי המקורי בגין שתי ברירות הקנס.

בכתבי האישום הואשמה הנאשמת בעבירה על חוק העזר לנהריה (שמירת הסדר והניקיון) התשל"ז - 1976 בגין שוטטות של כלבה.

2.         לטענת המבקשת, בבעלותה שלוש כלבות, אשר נמצאות דרך קבע בחצרה, המוקפת גדר, ורק עקב עבודות בניה שמצבע השכן נפרצו פרצות בגדר אשר כפי הנראה אפשרו את יציאתה של אחת הכלבות. לחלופין, טוענת המבקשת כי מישהו פתח את השער ואפשר לכלבה לצאת. לטענתה, כתבה לנציגי המשיבה את הדברים, אך לא נענתה.

המבקשת אינה מפרטת את הסיבה לאי התייצבותה לדיון.

3.         המשיבה מתנגדת לבקשה.

            לטענתה, המבקשת אינה מציינת את הסיבה לאי התייצבותה לדיון, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי הנתונים המועלים בבקשה היו ידועים לה, אך אין בהן כדי להוות הגנה. בנוסף, טוענת המשיבה כי הסכימה לביטול כתב אישום אחד מבין השלושה שהוגשו נגד המבקשת.

3.   בהתאם לסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982, רואים נאשם שלא התייצב לדיון כמי שהודה בכל עובדות כתב האישום. מאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון שנקבע להקראת כתב האישום, רשאי היה ביהמ"ש לדון אותה שלא בפניה. המבקשת זומנה כדין לדיון ולא נימקה את הסיבה לאי התייצבותה. סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי מי שנגזר דינו שלא בפניו רשאי אומנם לפנות לביהמ"ש בבקשה לביטול גזר דין, וביהמ"ש רשאי להיענות לבקשה אם הוא סבור כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם לדיון, או אם השתכנע שהדבר דרוש למניעת עיוות דין. אומנם אין המדובר בתנאים מצטברים, אולם אל לו לביהמ"ש להתעלם מהדרישה להבהיר מהי הסיבה לאי ההתייצבות שאחרת ירוקן הסעיף מתוכנו. מאחר שהמבקשת לא פרטה ולו ברמז את הסיבה לאי התייצבותה לדיון, דין הבקשה להידחות.

4.   זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו מוצתה כאשר מצא לנכון לא להתייצב לדיון במשפטו, ובחר לא לנצל את זכותו זו. על מנת להצדיק פתיחת ההליך מחדש, ו"הנעת גלגלי המערכת" מחדש בעניינו, על הנאשם להוכיח כי מדובר בנסיבות מיוחדות, המצדיקות מתן רשות לנאשם להשתתף בהליך חוזר.

ראו והשוו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל  פ"ד נז(6) 793 נקבע בין היתר:

"... נאשמים אשר בוחרים שלא להתייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה, עשויים "לכפות" על בית-המשפט לבזבז את זמנו בעניינם אף שניתנה להם הזדמנות מלאה קודם לכן להתגונן במשפטם, והם בחרו שלא לנצלה. בהקשר זה מוכרת התופעה הנפסדת של נאשמים הבוחרים במודע להיעדר ממשפטם כטקטיקה מכוונת אשר תכליתה לאפשר להם לבקש את ביטול פסק-הדין באותם מקרים שבהם גזר-הדין המושת עליהם אינו נראה להם...".

ראו גם: בר"ע 418/85 פרץ רוקינשטיין נ' מדינת ישראל (פורסם ב"נבו").

בנוסף, מאחר שהמבקשת אינה מכחישה כי הכלבה נמצאה משוטטת, ממילא לא מצאתי כי עיוות דין עלול להיגרם לה אם לא יבוטלו הכרעת הדין וגזר הדין.

5.         לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ג, 09 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: